אברטניה

חבורת נשים יוצאת לחגוג יובל בחבל אברטיניה ביוון.
חבל אבריטניה הוא חבל ארץ הררי במרכז יוון המרוחק מאתונה כ-300 ק'מ. בשל הרכסים הגבוהים, הפסגות המושלגות, היערות הירוקים והנהרות השוצפים  מכונה האזור "שוויץ של יוון". בירת המחוז היא העיירה קרפניסי - Karpenissi.

היום הראשון-הגעה לאתונה ונסיעה לקרפניסי.
טיסת בוקר מוקדמת לשדה התעופה באתונה. איסוף רכבים ואנו בדרך.
נהגנו 300 ק'מ צפונה .תחילה על כביש מספר 1 לכיוון (Lamia),
חצינו את העיר והמשכנו על כביש E952 לכיוון קרפניס Karpenissi.
כעבור 4 שעות הגענו לכפר Agios Nikolaos למלון של לינה – I gonia tis linas , מומלץ בחום.

Agios Nikolaos

המלון של לינה קטן ומשפחתי. 10 חדרים נוחים וצנועים שסיפקו את כל הצרכים של קבוצתנו. לינה ובנה, מארחים חביבים, ענו לכל בקשותינו והנעימו את שהותנו. ארוחת הבוקר נהדרת. מיד עם הגעתנו פגשנו את תיאודור, מדריך מקומי שליווה אותנו במשך 3 ימים. בילינו את הערב הראשון במסעדה מומלצת בכפר הסמוך. נהנינו ממאכלים ביתיים, מהאירוח ומהאווירה.

היום השני-מפלי הגשם הניצחיים 
לאחר ארוחת הבוקר המצוינת של לינה, אסף אותנו תיאודור ברכב 4x 4 ליום לו חיכינו זמן רב.
הצטרף אלינו דימיטרי, מדריך השטח שצעד אתנו במסלול.
נסענו לקרפניסי ומשם דרומה לאורך הנהר עד לכפר Klafsi .
חצינו את הכפר והדרמנו לאורך הנהר בדרך עפר הררית מרהיבה עד לכפר Stournara,  משם המשכנו בנסיעה ובמפגש עם הנהר קריקלופוטמוס ירדנו מהרכב והתכוננו לכניסה לנהר:

חליפות אטומות למים משום שטמפרטורת המים נמוכה מאוד ,נעלי הליכה סגורות ותיקים אטומים. תחילת ההליכה על סלעי נחל עצומים (בולדרים) כשהמים זורמים מכל הכיוונים, בהמשך נכנסנו לתוך ערוץ הנהר, המים אכן קפואים אך המראה...שווה כל מאמץ. קירות הקניון מזדקרים משני הצדדים, המים זורמים בזרמים חזקים מכל הכיוונים ואנו צעדנו במורד הנהר. לאחר של 1 ק'מ של הליכה שנמשכה יותר משעה הגענו ליעד: מפלי הגשם הנצחיים.

סידרה של מפלי מים הצונחים ממרומי קירות הקניון אל הנהר, מפזרים רסיסי מים לכל עבר. מראה מרהיב...

לאחר מנוחה קצרה המשכנו לצעוד בעקבות דימיטרי במורד הנהר הגועש. הגענו ל 3 בריכות מים הכלואות בין קירות הקניון הצר, גובה המים מעל לראשינו, מה שאילץ אותנו לצלוח אותן בשחייה.  אטמנו היטב את הציוד בתוך התיקים וחיכינו להוראות מדימטרי המנוסה. דימיטרי חצה את הבריכות והורה לנו לחצות אחת אחרי השנייה כשהוא מחכה לנו בקצה הבריכה בקדמת המפל . חצינו את הבריכות זו אחרי זו, ספק שוחות, ספק נסחפות בזרם העז לידיו החסונות של דימיטרי ,בהחלט חוויה מאתגרת. חשוב לציין שבחודשי האביב הנהר גבוה והזרימה בו חזקה במיוחד עקב הפשרת השלגים ולכן המסלול קשה ומאתגר. 

*לא מתאים למשפחות עם ילדים. בחודשי הקיץ המצב שונה. המשכנו במורד הנהר, כשאנו צועדות בתוך המים בשולי האפיק, מידי פעם תוואי המסלול חייב אותנו לחצות את הנהר לצידו השני. הזרם היה חזק מאוד , אחזנו ידיים, נעזרות אחת בשנייה בחציית הנהר הגועש. כך צעדנו לנו 10 ק'מ בתוך הנהר עד לנקודה שבה ניתן היה לצאת ולפגוש את רכב האיסוף. 

עייפות אך מרוצות חזרנו לביתה של לינה שפינקה אותנו במרק חם וארוחת ערב.

היום השלישי - חלידונה
לאחר ארוחת הבוקר נסענו עם תיאודור 20 ק'מ בנוף הררי מקסים לכפר מיקרו חוריו Mikro Chorio
בכניסה לכפר חניה ממנה מטפסים בשביל קסום בתוך יער, מפלי מים וגשרוני עץ.

הכפר קטן וציורי, בתיו מטופחים, במרכז בית קפה ומספר חנויות המציעות עבודות עץ, שמן זית ודבש.

המשכנו בנסיעה 20 ק'מ נוספים, נפרדנו מהכביש לטובת דרך עפר המטפסת לפסגת ההר חלידונה.  הכפר חלידונה , Chelidona נראה כאילו הזמן עצר בו לפני שנים רבות. בתי הכפר המכוסים בגפנים "תלויים" על מדרון ההר, שקט ושלווה, נוף מדהים.

מספר גברים שישבו בבית הקפה היחיד המקומי העידו על 50 התושבים שגרים בכפר. במרכז הכפר כנסייה ממנה התחלנו מסלול הליכה קליל באורך 5 ק'מ המסתיים בכפר Ampelia. 
בתום ההליכה נסענו לכפר Fidakia המכונה "נחשים קטנים". הכפר בנוי בגובה 1000 מ', רחובות מרוצפים אבן, בתיו מטופחים וטבולים בצמחיה.

בקצה הכפר תצפית מרהיבה על Lake Kremasta. את ארוחת הצהריים סעדנו בבית הארחה המקומי.
אוכל ביתי נפלא במקום מקסים עם נוף לאגם .

היום הרביעי - נחל המערה השחורה
בבוקר נסענו דרומה 30 ק'מ, ל -  Kastania bridge. סמוך לשלט המורה על המסלולים ירדנו מהרכב והתכוננו להליכה בנחל המערה השחורה.
המסלול מאתגר ודורש אומץ לב וידיים חזקות, רצוי גם ניסיון בטיפוס צוקים. התחברנו לרתמות הבטיחות ,חבשנו את קסדות המגן וצעדנו במסלול האדום שסימונו 7M המגיע ל- Via ferrea. תחילת המסלול בתוך יער קסום שהנחל זורם בתוכו, חלפנו על גשרי עץ מעל המים השוצפים ונהנינו משפע המפלים.
כעבור 30 דק' הגענו למערה השחורה ששימשה מקום מסתור למתנגדי השלטון הנאצי במלחמת העולם השניה. מנקודה זו הדרך היחידה להמשיך לנוע בתוך הנחל היא בעזרת כבלים התלויים לאורך קירות הקניון ובאמצעות טיפוס על סולמות חבלים. קיבלנו תדרוך קצר מדימטרי על שיטת הטיפוס והתחלנו .יד אחת מחזיקה בכבל והשנייה מחברת את הרתמה ,הרגליים מחפשות נקודה להיאחז.

מכל הכיוונים זרמו המים בחוזקה. ברגעים מסוימים מצאנו את עצמינו תלויות על קיר הקניון כשמפל עז צונח מגובה מרחק נגיעה מאתנו. כאמור מסלול זה מגיע עד Via ferrea, אנו הסתפקנו במחציתו וחזרנו חזרה בדרך בה עלינו. 

עייפות אך מרוצות חזרנו לרכב, הגוף דרש מזון ומנוחה. תיאודור הסיע אותנו לאחת מפינות החמד אשר על שפת הנהר ,בילינו אחר צהריים נעים ושלו, נהנינו ממטעמים שרכשנו בבוקר בסופרמרקט המקומי.

ימים חמישי ושישי - חצי האי אויה
בבוקר יום החמישי לטיול נפרדנו מלינה,דימטרי ותיאודור ונסענו בצי המכוניות שלנו לחצי האי אויה.

150 ק'מ נסיעה לנמל ב- Arkitsa ,שם עלינו עם הרכבים על המעבורת והפלגנו במשך 1 שעה ל- לאדיפסוס Edipsos.

ירדנו מהמעבורת ונסענו 20 דק' לכפר Rovies. את היממה האחרונה לפני חזרתנו הביתה בילינו בנעימים במלון המקסים של אבורגיני - To Rodi. 

נחנו, שחינו בים וטיילנו בעיירת החוף הציורית Limni.

מכאן לשדה התעופה באתונה 180 ק'מ. טיסת לילה קצרה לנתב"ג.

וזוהי רק ההתחלה...

**מאי 2014**